הסיפור של משפחת כוכבי
הפעם במסגרת 'משפחה אמיתית' של יקב טפרברג וסלונה, אירחנו את עדי ומאיה כוכבי לשיחה על 'הסטורי של אווה' – מיזם התוכן ששבר את הרשת, הסדרה 'דארק נט' ועל הטכנולוגיה של העתיד
הן שתי אחיות ויוצרות רשת, הן מנהלות סטארט-אפ מעורר השראה וחושבות בכל רגע ורגע על איך לשלב בין תוכן לטכנולוגיה, ועל איך ליצור את הדבר הגדול הבא שכל האינטרנט ידבר עליו. מאיה (28) ועדי (31) כוכבי הגיעו לשיחה אינטימית עם עורכת סלונה, רונית הבר. האחת יצרה עם אביה את "הסטורי של אווה", מיזם תוכן אינסטגרמי פורץ דרך, והשנייה יצרה, בין היתר, את "דארק-נט", סדרה דוקומנטרית העוסקת בצד האפל של האינטרנט והעולם הדיגיטלי, עבור לא פחות מרשת "שואו טיים" האמריקאית. המפגש נערך מול קהל נלהב של בלוגריות סלונה, במסגרת פרויקט 'משפחה אמיתית' של יקב טפרברג וסלונה, שנערך בבר האופנתי של מלון 'לינק' בתל אביב.
ערב נפתח עם הצגת האחיות, והקרנת וידאו שמספר מעט על ההצלחה הפנומנלית שנחל פרויקט הרשת "הסטורי של אווה", מיזם שהוא פרי יצירתם ועמלם של מאיה ואביה מתי. "הסטורי של אווה" הושק בערב יום השואה 2019, צולם כולו באמצעות אייפון, וחולק למקטעים של 70 סרטונים המבוססים על סיפור חייה של אווה היימן, נערה בת 13 מהונגריה שכתבה יומן ובו תיארה את שגרת חייה, עד שגורשה לאושוויץ.
"הסטורי של אווה" נשען על היומן המקורי ומייצר לו אדפטציה מודרנית, כאילו כל פרק ביומן הוא סטורי שהעלתה אווה לחשבון האינסטגרם שלה. המיזם המקורי סחף את הרשת, ו-14 שעות בלבד לאחר שפורסמו הסטוריז הראשונים, נספרו כ-100 מיליון צפיות מרחבי העולם. בין הקולות המפרגנים היה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שצילם סרטון בו קרא לקהל לעקוב אחר המיזם ואפילו הבית הלבן.
"הכל התחיל כשאבא שלי הגיע אליי עם הרעיון הזה", נזכרת מאיה. "הוא אמר לי שיש פחות ופחות ניצולי שואה שחיים בינינו היום, וזאת בעיה רצינית כי אין דבר חזק יותר משורד שיעיד ויספר לך על הזוועות שהוא חווה. בלי השורדים קשה מאוד לגרום לדור הצעיר להבין את הזוועות שקרו. גם החברה שלנו, Vocativ, זיהתה שהדור הצעיר פחות נוטה לדבר על השואה ברשתות החברתיות היום, ואם הכל מתרחש ברשתות החברתיות ואין שום דיבור על השואה – זה בהחלט מעיד על בעיה. אבא שלי גם הוסיף את כל העניין של מכחישי השואה שיש היום יותר ויותר, והחלטנו שכדי לייצר דיבור ברשת עלינו להחזיר לחיים ילדה. ככה נולד הרעיון, ואני הבאתי את הקונספט של לעשות את זה באינסטגרם – רשת חברתית שילדים יכולים להזדהות איתה".
רונית: ציפיתן להצלחה כל כך גדולה?
"אני חושבת שאתה אף פעם לא מצפה לזה", אומרת מאיה. "אם אתה מצפה למשהו כזה, אז אתה מאוד-מאוד בטוח ביקום ובעבודה שלך. הייתה לי הרגשה שעשינו פה משהו מיוחד, אבל לא חשבתי שזה יהיה כל כך ויראלי כמו שזה היה. אני זוכרת שיומיים לפני שזה יצא פתאום ישבתי במרפסת והסתכלתי החוצה, ואמרתי – 'וואו, אני הולכת למות מרוב התרגשות'".
מאיה הוסיפה שהיא ממשיכה לתפעל את האינסטגרם שנבנה לאווה גם בימינו, ושהיא עדיין זוכה לפידבקים והודעות שנשלחות לאווה, בעיקר על ידי ילדים ובני נוער מרחבי העולם. "זה מדהים", היא אומרת. "ילדים בני 10 כותבים לאווה כל יום, מאחלים לה שבת שלום, זה שובר את הלב. הודות לפרויקט הזה אווה חיה". על העבודה עם אבא שלה היא אמרה: "כשאתה עושה משהו עם אבא שלך יש לזה יותר משמעות כי אתה רוצה נורא שזה יצליח וזה מדרבן אותך לעבוד עוד יותר קשה".
רונית: הבנתי שהכל צולם בסמארטפון.
מאיה: "כן. מה שעשינו זה שנתנו אייפון לשחקנית, ואמרנו לה בכל טייק – קודם את תצלמי בעצמך. אחר כך לקחנו את כל מה שהיא צילמה, הסתכלנו על החומרים, ניתחנו וניסינו לראות מה נראה לנו אותנטי, מה מתוסרט מדי וכן הלאה. אחר כך היא צילמה את זה ולקחנו צלם מאוד-מאוד מוכשר שממש עקב אחריה והלך איתה, וצילם כל מה שהיא צילמה".
"אני הייתי בחופשת לידה בזמן שזה צולם, אבל כן הייתי מעורבת בחשיבה שמאחורי זה", מוסיפה עדי. "כל פעם, כשערכו איזשהו קטע, אז עברתי עליו וגם אמא שלי עברה עליו. כולנו היינו מאוד מעורבים בפרויקט. ממש מילאנו דפים שלמים עם הערות, כמובן בהתאם לחזון של מאיה ושל אבא שלנו".
"אני זוכרת שעדי באה ודפקה לי בדלת יומיים לפני שהשקנו את הפרויקט, ושאלה אם זה מאוחר מדי לתת לי הערות ואני כזה – צאי מפה!", נזכרת מאיה לקול צחוקו של הקהל.
הצד האפל של האינטרנט
עדי כוכבי הפיקה את "דארק-נט", סדרה דוקומנטרית העוסקת בצד האפל של האינטרנט והעולם הדיגיטלי, עבור לא פחות מרשת "שואוטיים", מרשתות הכבלים החשובות באמריקה. "דארק נט" מבוססת על סיפורים מיוחדים שמתקיימים בארצות כמו יפן, רוסיה, שבדיה, ארה"ב וסין, את כולם איתרה עדי, בסדרה מעוררת מחשבה אשר חושפת איך סוף עידן הפרטיות והחיבור בין האדם למכונה חוצה גבולות ומשפיע על מערכות יחסים, מבנה המשפחה וכן, גם על אהבה.
הבלוגריות של סלונה זכו להציץ לשני פרקים מהסדרה שכללה לא פחות מ-16 פרקים, אחד מהם עוסק במערכת היחסים המשפחתית שבין משפחה ביפן ובין הרובוט שחי ומתקיים בתוכה, ממש כאילו היה ילד לכל דבר ועניין. "המסר של הסדרה הוא שאנחנו הדור האחרון שיודע מהי פרטיות", מסבירה עדי. "הרובוט למשל שרואים בפרק הוא חמוד וידידותי, אבל העיניים שלו הן מצלמות והוא מקליט אותך ולומד אותך, ולכי תדעי לאן האינפורמציה הזאת עוברת משם. אני חושבת שאף אחד עוד לא ממש מבין מה זה אומר לאבד את הפרטיות", היא אומרת.
"הרבה אנשים לא כל כך חוששים מזה כי הם אומרים – 'אין לי מה להסתיר, אז בעצם מה הבעיה?', אבל אנחנו לא באמת מבינים מה ההשלכות, כי זה לא רק מי שיש לו מה להסתיר, זה גם מי שאין לו בכלל מה להסתיר, ועדיין עלול להסתבך מהמצבים האלה".
"תחשבי שמישהו יבדוק אם כדאי לו להעסיק מישהו והוא יסתכל לו בפרטים ויראה שיש לאדם הזה נטייה לדיכאון, או שהרגע התגרשת מבעלך", מסבירה מאיה. "יש הרבה דברים שאנחנו חושבים, 'או-קיי, זה לא סודי וזה לא משפיע עליי', אבל זה כן יכול להשפיע על מישהו אחר".
"אומרים היום שגוגל יודע עוד לפני האישה אם היא בהיריון או לא, אז תחשבו שמקום עבודה יגלה את זה עלייך, ואולי לא תקבלי את העבודה הזאת", אומרת עדי.
רונית: איך הגעתן לסוג העשייה הזה? שתיכן באתן מרקע של לימודי פסיכולוגיה. איך יצא שעברתן להיות יוצרות רשת?
מאיה: "אני תמיד כתבתי, מגיל צעיר. היו לי יומנים, ואחרי הקולג' פתחתי בלוג של בנות צעירות שהפך אחר כך לחברה".
עדי: "אני גם כתבתי מגיל צעיר, ואחר כך כתבתי ל-Vocativ, החברה שאני עומדת בראשה יחד עם אבא שלי. היום החברה מתמקדת בתוכן וידאו, ובמסגרת Vocativ גם הפקנו ויצרנו את הסדרה ל'שואוטיים'. יש הרבה נשים בחברה, ותמיד לאבא שלי היה חשוב לשלב נשים בחברות שהקים. נשים היו המנטוריות שלי ושל מאיה במהלך הקריירה שלנו".
רונית: נולדתן בארץ אבל למדתן והתגוררתן באמריקה. אתן רואות עצמכן משתקעות פה?
"אין ספק שישראל היא מדינה קטנה", אומרת עדי, "אבל עברנו לפה כי היה לנו מאוד חשוב להיות פה. גם אני וגם מאיה אמרנו שאם לא נעבור עכשיו, כשסיימנו את הלימודים, יהיה לנו קשה הרבה יותר להיכנס לאיזשהו מסלול בגיל מתקדם יותר. אז אני בארץ כבר תשע שנים, השתקעתי פה, התחתנתי והבן שלי גדל פה".
"אני עקבתי אחריה", אומרת מאיה. "היא הייתה אמיצה יותר ממני כי היא עברה כשכל המשפחה עוד הייתה באמריקה, אבל אחרי שסיימתי את הלימודים הבנתי שמשהו חסר לי, למרות שמנהטן מהממת והורסת. אני מתה על ישראל והלב שלי תמיד-תמיד בישראל".