יין רוזה: כל מה שרציתם לדעת על הוורוד וורוד הזה
טעים להכיר – רוזה, יין רוזה!
הוא קליל, אלגנטי, יפהפה, טעים, ואיזה צבע יש לו… יין רוזה עובד על כל החושים, כובש פיות ולבבות בכל העולם, והולך ומתברג כאחד המשקאות האלכוהוליים החביבים גם עלינו, הישראלים. לאור מעמדו המטפס מעלה הגיע הזמן לדעת: מה הסיפור שלו? איזו היסטוריה יש לו? מאיפה מגיע צבעו הוורדרד? איך מייצרים אותו ולאיזה אירועים הוא מתאים? נכנס יין (רוזה) ועכשיו יצאו כל הסודות…
עד לפני כמה שנים, בכל סיטואציה בה היה דיבור על סוגי יין לרוב נזרקו לאוויר השמות המוכרים של יין לבן או יין אדום. בשנים האחרונות נכנס שחקן חדש-ישן לרחבה המשכרת (עוד רגע תבינו עד כמה ישן) – יין רוזה, או יותר נכון יינות רוזה. כי גם לרוזה עצמו יש מנעד וגוונים משלו – יש יינות רוזה יבשים וחצי יבשים, מתוקים, בהירים או כהים, מוגזים או מתובלים. כך או אחרת, נראה שהרוזה מאפשר לאוהבי היין ליהנות מכל העולמות, כי למרות שהוא לא נוצר מערבוב של יין לבן עם יין אדום (למעט בשמפניית רוזה), הוא נושא את התכונות של שני הסוגים: מצד אחד העידון והקלילות של הלבן – ומצד שני האלגנטיות והעושר האדום. אבל בואו נתחיל מהתחלה…
לגימה מההיסטוריה – מהו המקור של הרוזה?
הייתם מאמינים שדווקא יין רוזה, שנראה כל כך צעיר ורענן, הוא כנראה זקן השבט של היינות? כן, כן, על פי הדעה הרווחת במחקר ובקרב המומחים, ההיסטוריה של יין הרוזה התחילה בעבר הרחוק, ולמעשה מדובר בסוג היין הראשון שיוצר אי פעם. יש לכך גם סיבה מאוד פשוטה וברורה הקשורה בשיטת הייצור של הרוזה. שיטות הייצור של הקדמונים, שהתבססו על דריכת הענבים בידיים או ברגליים מיד לאחר שנבצרו, לא אפשרו להם לייצר סוגי יין אחרים. אותו רוזה קדמון נוצר מדריכת ענבים אדומים והשריית התירוש שלהם (מיץ הענבים טרם התסיסה) על הקליפות (הזגים) שבהן מרוכז כל הצבע, למשך לילה אחד בלבד.
מאז עברו הרבה מים (ויין) בנהרות העולם – והרוזה עבר תהפוכות רבות. עד לפני כמה שנים הוא לא זכה להתייחסות הרצינית הראויה לו, בהשוואה ליחס שמקבלים היינות האדומים והלבנים. כיום, עלתה קרנו בעיני צרכני יין רבים והוא מבסס את מעמדו בעולם כולו וכמובן גם בישראל כיין פופולארי שיש עליו קונצנזוס רחב. בפרובנס הרוזה הוא מלך אמיתי ובלתי מעורער, וכ-90% מייצור היין באזור פורה זה מוקדש לייצור רוזה.
רוזה רוזה, למה אתה ורוד כל כך?
רבים יגידו, ולגמרי בצדק, שהנכס הגדול ביותר של הרוזה הוא צבעו הוורוד, שהופך אותו לנחשק ומושך כל כך. מאיפה מגיע הצבע הייחודי הזה? במשפט אחד: סוג הענבים וזמן ההשריה הם הקוד למפתח הצבע הוורדרד. וקצת יותר בהרחבה: צבעו של הרוזה נובע מהשילוב בין זני הענבים מהם מכינים יינות אדומים, לבין שיטת הייצור שמזכירה יותר את זו של היין הלבן.
בתחילת תהליך ייצור היין, מועכים את הענבים לתירוש ומשרים אותו לזמן קצר על הקליפות. בקליפות מתרכזים פיגמנטים של צבע אדום כמו גם טאנינים, נוגדי חמצון, ארומות ומולקולות שאחראיות על הטעמים. יינות לבנים כמעט לא מושרים עם הקליפות, יינות אדומים מושרים לתקופה ארוכה, ואילו הרוזה מסתפק במספר שעות (עד שתי יממות) – מה שמקנה לו את צבעו הוורוד.
איך מייצרים את הרוזה?
- השריה או בשמה הלועזי MACERATION – זוהי השיטה הקלאסית להכנת יין רוזה, שכוללת את מעיכת הענבים לתירוש, אשר מושרה זמן קצר על הענבים ומופרד מהם במהרה. יינות רוזה המיוצרים בשיטה זו מאופיינים באחוז אלכוהול נמוך, קלילות ורעננות.
- דימום – היא מבוססת על סילוק כמות קטנה מהתירוש מתוך מיכל התסיסה של הענבים שמיועדים לייצור יין אדום. התירוש הוורוד שסולק עובר התססה ויישון, בסיומם מתקבל יין רוזה עשיר המאופיין באחוז גבוה יחסית של אלכוהול.
- סחיטה ישירה – בשיטה זו מתבצעת הפרדה מהירה של התירוש מהקליפות ללא מעיכה של הענבים. מתקבל יין רוזה עדין ביותר בגוון ורדרד בהיר.
- ערבוב – שיטת השמפניה הוורודה שנוצרת מערבוב מעט יין אדום עם יין לבן מבעבע. שיטה זו אינה חוקית בעולם ומשתמשים בה רק במחוז שמפיין שבצרפת בו מייצרים שמפניות רוזה בדרך זו.
על איזה "שטיח" מככב הרוזה – לאיזה אירועים הוא הכי מתאים?
במדינה חמה כמו ישראל, הרוזה הוא יין אידיאלי, ולא פלא שנוכחותו מורגשת כמעט בכל אירוע, סיטואציה או ארוחה.
מדובר במשקה המושלם ללגום ממנו במהלך דייט רומנטי על שפת הים (אפילו אם מדובר בדייט ראשון!), בבינג' לילי זוגי מול מסך הטלוויזיה, בארוחת פיקניק כפרית עם חברים, בבראנץ' משפחתי עם גבינות וקישים, בעל האש וכמובן באירועים. כך לדוגמה, חתונות שישי בצהריים מהוות קרקע פורה לצילומי אינסטגרם אמנותיים של כוסות רוזה צונן ורענן, המושקות זו אל זו באלגנטיות.
סוג הרוזה – יבש, חצי יבש, מתוק, פירותי, מבעבע וכו' – הוא זה שיקבע עם איזה מאכלים כדאי להגיש אותו. המגוון הגדול של סוגי רוזה מאפשר לכל ארוחה מכל סגנון ואופי ליהנות מנוכחותו של בקבוק רוזה כזה או אחר.
לסיכום, רוזה הוא יין עם אופי ולא רק יופי. סוד המשיכה שלנו אליו נעוץ בקלילותו ובעדינותו, ולמרות ההיסטוריה הארוכה שלו הוא משדר ניחוח צעיר ורענן. לחיי הכוסות הוורודות!